פסק-דין בתיק ת"ק 009094/01

1.       התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה ע"ס של 3,510 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לרכב בו נהגה (להלן: " הרכב") בתאונה שארעה ביום 5/7/01.

לאחר ששמעתי את עדויות התובעת, נוסעת שנסעה ברכב והנתבעת ועיינתי במסמכים ובחוות דעת השמאים שהוגשו ע"י שני הצדדים הגעתי לעובדות ולמסקנות כמפורט להלן.

2.       מהמסמכים שהוגשו בפני עולה כי הבעלים של הרכב הינו אביה של התובעת מר אורי מצ'ולסקי ועל כן הנני מתקן בזאת מיוזמתי את כתבי הטענות ומצרפו כתובע נוסף וזאת על מנת למנוע התדינויות משפטיות נוספות ומיותרות שכן לתובעת אין עילת תביעה כנגד הנתבעת.

3.       במועד הנ"ל עצרה הנתבעת את מכוניתה (להלן: " המכונית") לימין הדרך ברח' דוד שמעוני בהרצליה מתוך כוונה לפנות שמאלה לתוך חנית חצר ביתה הנמצאת משמאל לדרך. אותה עת, נהגה התובעת ברכב בכיוון נסיעת המכונית. התובעת הבחינה במכונית כשהיא עומדת לצד הדרך כשחלקה הקדמי שמאלי סוטה מעט שמאלה. מאחר והנתבעת לא אותתה על כוונתה לפנות לשמאל, החלה התובעת לעקוף את המכונית ובעת שחלפה לשמאלה החלה הנתבעת לפנות שמאלה מבלי שהבחינה ברכב הנוסע משמאלה. כתוצאה מכך פגע חלקה השמאלי קדמי של המכונית בדלת אחורית ימנית של הרכב ושני כלי הרכב ניזוקו במקומות אלו.

הגעתי למסקנה, בנסיבות העניין, כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת אשר לא נתנה את דעתה לרכב החולף משמאלה.

יחד עם זאת, היה על התובעת, בטרם החלה בעקיפת המכונית, לוודא כי הנתבעת לא עצרה את מכוניתה על מנת לפנות לשמאל, ולחילופין היה עליה לצפור בטרם החלה בעקיפה וזאת על מנת להסב את תשומת לב הנתבעת.

          בנסיבות אלו מוטלת על התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 33.3% לאירוע התאונה.

3.       באשר לשאלת גובה הנזק, הצדדים חלוקים בענין זה. התובעים לא תקנו את הרכב. התובעת הגישה הצעת מחיר מיום 9/7/01 ע"ס 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

          מאחר והנתבעת חלקה על גובה הנזק הגיש התובע ביום 14/12/03 חוו"ד שמאי אשר בדק את הרכב ביום 8/12/03 ואשר העריך את הנזקים ב-3,550 ש"ח בצירוף מע"מ. כן הוגשה קבלה בגין שכ"ט שמאי בסך של 461 ש"ח כולל מע"מ.

          ביום 21/3/04 הגישה הנתבעת חוו"ד שמאי מטעמה אשר בדק את הרכב ביום 5/3/04. השמאי, לאחר שהעמיד את שני כלי הרכב זה לצד זה הגיע למסקנה כי חלק מהנזקים שנצפו ברכב, לרבות בדלת, לא נגרמו בתאונה וכי הנזקים הנצפים נגרמו בשל מס' אירועים.

          השמאי, על דרך של אומדנה, העריך כי נגרם לרכב, בתאונה, נזק  בסך של כ-500 ש"ח בצירוף מע"מ.

בהתחשב בתמונות שצורפו לדו"ח השמאי מטעם הנתבעת, בעובדה שהרכב לא תוקן עד היום, הנני מעריך על דרך של אומדנה את הנזק שנגרם לרכב בתאונה בסכום של 1,000 ש"ח נכון למועד מתן פסק הדין כשבסכום זה הבאתי בחשבון, באופן חלקי ביותר, את שכ"ט השמאי בו נשא התובע.

לאחר ניכוי רשלנות תורמת בשיעור של שליש מועמד הפיצוי ע"ס של 666 ש"ח.

אלמלא צרפתי מיוזמתי את התובע הנכון - דין התביעה היה להדחות על הסף - ועל כן איני עושה צו להוצאות.

מאחר ולתובעת אין עילת תביעה כנגד הנתבעת - הנני דוחה את תביעתה ללא צו להוצאות.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 666 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 15/5/04 ועד התשלום המלא בפועל.